הפלה מלאכותית פירושה הפסקה יזומה של היריון לפני שהעובר מוכן לחיים מחוץ לרחם.
הפלות התבצעו כבר בימי קדם בדרכים שונות (החדרת חפצים חדים, נטילת סמים, תזונה לקויה, ביצוע פעילות פיזית מאומצת ועוד) אך הסיכון בהן היה רב ובלא מעט מקרים הם הסתיימו במות האישה או בהטלת מום לשארית חייה. כיום, הפלה היא הליך בטוח יחסית והטכניקה בה היא מבוצעת תלויה בגיל היריון.
ב-72 השעות הראשונות ניתן להפסיק היריון באמצעות גלולת היום שאחרי. גלולה זו מכילה מינון הורמונים גבוה ומביאה להפלה המתבטאת בדימום הזהה לווסת. בישראל, ניתן לרכוש את הגלולה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא.
עד השבוע השביעי של ההיריון (חודש וחצי) הפסקת היריון אפשרית על ידי טיפול תרופתי בן שני שלבים, המתבצע בבית חולים. בשלב ראשון נוטלת האישה תרופה ראשונית ומשוחררת לביתה. מטרת התרופה לחסום את פעולת הפרוגסטרון (הורמון שתפקידו לתמוך בהיריון). בשלב השני, אחרי 48 שעות האשה שבה לאשפוז יום במהלכו מקבלת מיזופרוסטול שגורם לפתיחת צוואר הרחם ולכיווץ שריר הרחם ועל ידי כך לפליטת תוכנו. האישה תסבול מבחילות וכאבי בטן, הדומים לאלו המלווים וסת חזקה במיוחד.
אחרי השבוע השביעי של ההיריון מקובל לבצע הפסקת היריון באמצעות הליך כירורגי המבוצע בהרדמה מלאה שנקרא "גרידה" ועיקרו שאיבת תוכן הרחם.
טרום יצוע השאיבה יש להרחיב הדרגתית את צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למכשור. לאחר מכן, מוחדרת צינורית המחוברת למשאבה אל חלל הרחם של האישה, באמצעותה נשאב התוכן ההריוני של הרחם. בתום השאיבה נעשית ביקורת של דפנות הרחם באמצעות כפית גרידה קהה.
תהליך הגרידה מקובל בישראל עד השבוע ה-13 של ההיריון. יחד עם זאת, מוסדות רפואיים מסוימים מסכימים לבצע את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.
המניעים להפלה זו הם בד"כ כישלון במניעת ההיריון ואי רצון בהורות. מניעים אחרים עשויים להיות מומים שהתגלו בעובר בבדיקות או סכנת לחיי האם.
מקדמת את המילים: לסביות, בדיקות איידס, הכרויות, אנורקסיה, כיסוי לאייפון
